תופים וכלי הקשה חשובים בסוגים רבים של מוזיקה ברחבי העולם, לאורך ההיסטוריה. הם יוצרים קצב בסגנונות מוזיקה שונים, והשימוש בהם התפתח עם הזמן. בתחילה, תופים נוצרו מדלעות, ועכשיו יש לנו תופים אלקטרוניים מודרניים. מסע התופים משתרע על פני מאות שנים וחלקים שונים של העולם, ומציג מגוון מגוון של מסורות מוזיקליות.
המקצבים הקצביים המופקים על ידי תופים תורמים לייחודיות של כל ז'אנר מוזיקלי. בין אם אלו המקצבים העתיקים של תופי הדלעת או הצלילים העכשוויים של תופים אלקטרוניים, תפקידם של התופים במוזיקה היה משמעותי ודינמי.
מסע מוזיקלי זה משקף את ההיסטוריה העשירה ואת המגוון התרבותי שתופים וכלי הקשה מביאים לעולם המוזיקה.
המקורות העתיקים של התופים
לתופים, חיוניים בתרבויות שונות, יש היסטוריה עשירה שראשיתה בסביבות 5500 לפני הספירה. בסין. ממצאים ארכיאולוגיים חושפים נגני כלי הקשה המשתמשים בתופים שנוצרו מעורות תנינים בתקופה עתיקה זו. יתרה מכך, תיאורים עתיקים ממסופוטמיה, מצרים, יוון ורומא מציגים באופן חי את התופים כחלק בלתי נפרד מטקסים דתיים ואירועי תרבות. הראיות מצביעות על התפתחות מקבילה של תופים ביד וגם של אלה שמנגנים עם מכות.
חפצי האמנות של סין להציג שיטות תיפוף מוקדמות, שבהן השימוש בעור תנין כחומר תוף מדגיש את כושר ההמצאה של נגני כלי הקשה עתיקים. בחלקים אחרים של העולם, תמונות אייקוניות ממסופוטמיה, מצרים, יוון ורומא מדגישות את התפקיד המשמעותי של התופים בחברות מגוונות. תופים אלה לא היו רק כלי נגינה אלא היו בעלי משמעות תרבותית ודתית, ותרמו לקצב הטקסים והכינוסים.
מי המציא תופים?
לא ניתן לייחס את המצאת התופים לאינדיבידואלים ספציפיים, כפי שהיסטוריוני מוזיקה בדרך כלל מודים. תופים, כמו כלי נגינה רבים, התפתחו בהדרגה במשך מאות שנים באמצעות חדשנות מתמשכת. אבולוציה זו משתקפת ביצירת מקציפי תופים, כולל מקלות תופים ופטישים מלובדים.
בניגוד להמצאות מסוימות שניתן לייחס לרגע או לממציא בודד, ההיסטוריה של התופים היא סיפור של עידון מתמשך. תרבויות שונות ברחבי הגלובוס תרמו לפיתוח סוגים שונים של תופים, כל אחד עם המאפיינים הייחודיים שלו. לדוגמה, ה דג'מבה ממערב אפריקה, הטאיקו מיפן ותוף הסנר מאירופה כולם מציגים את המקורות המגוונים של מסורות התיפוף.
גם מקציפי תופים, חלק בלתי נפרד ממשפחת כלי ההקשה, עברו תהליך אבולוציוני דומה. המצאת מקלות תיפוף ופטישים, עשויים מחומרים שונים לצלילים משתנים, הוסיפה עומק ורבגוניות לטכניקות התיפוף.
גם לקרוא: תיאטרון יווני - 7 עובדות שימושיות
היסטוריה של תופים ברחבי יבשות
תופים עתיקים, שראשיתם אלפי שנים, מתגלים ברחבי אפריקה, אסיה והמזרח התיכון. שורשי מערכת התופים המודרנית נעוצים בתבליטי הבס של יוון העתיקה וסוריה, פסלי תבליט מסופוטמיים ושומריים, וחפצי אמנות של סין הנאוליתית. אנשים ברחבי העולם יצרו ראשי תופים בצורה גאונית באמצעות עורות של בעלי חיים בתרבויות וחברות שונות.
תחילתם של כלי הקשה
לכלי הקשה יש היסטוריה ארוכה, כאשר כמה מהעתיקים שבהם נוצרו מעצמות ממותה שהתגלו במה שהיא כיום בלגיה. כלים אלה, שלדעתם קיימים מאז שנת 70,000 לפני הספירה, נכללים בקטגוריה של אידיופונים. אידיופונים יוצרים צליל באמצעות תנודות של הכלי עצמו. חפצי אמנות מוקדמים אלו מספקים הצצה אל מקורות הביטוי המוזיקלי והקסם האנושי מיצירת צלילים קצביים.
השימוש בעצמות ממותה כמדיום ליצירת אידיופונים מדגיש את התושייה של קהילות עתיקות ביצירת כלים מוזיקליים מחומרים הזמינים בסביבתן.
תרגול עתיק זה סלל את הדרך לעולם המגוון של כלי הקשה שיש לנו היום, והפגין את העניין המתמשך של האנושות בקצב ובסאונד.
מקורם של תופי המסגרת בציביליזציות עתיקות
לתופים שאנו רואים במוזיקה של ימינו יש שורשים שנובעים אל כלי הנגינה של מסופוטמיה ומצרים העתיקה. תרבויות עתיקות אלו השתמשו בתופי מסגרת, שהיו בעצם מסגרות עץ רדודות עם ראשי תופים מתוחים מעליהם.
תופי המסגרת המוקדמים הללו הם הקודמים של תופי הסנר והטום-טומים שהופיעו במאה העשרים. ככל שתופים אלה התפתחו בבנייה, טכניקות תיפוף וצלילים ייחודיים התפתחו בתוך כל תרבות.
מסעו של תוף המסגרת ממקורותיו במסופוטמיה ובמצרים הניח את הבסיס לסגנונות התיפוף המגוונים והאקספרסיביים שאנו נהנים בהם. מוזיקה מודרנית.
גם לקרוא: סקריפטים חינם לחג המולד
שורשי התופים הקלאסיים באירופה
ההיסטוריה של התופים הקלאסיים באירופה מתחילה במסורות מזרח תיכוניות עתיקות. תופי הקומקום, הידועים כטימפני במוזיקה הקלאסית, מאמינים שמקורם בתרבויות מצריות וטורקיות. התופים האלה, עם הצליל המיוחד שלהם, מצאו את דרכם למוזיקה הקלאסית של אירופה. באופן דומה, מקורו של תוף הבס הקלאסי באימפריה העות'מאנית, תורם לעולם העשיר של כלי ההקשה הקלאסי האירופי.
עם הזמן, מסורות התופים הללו התפתחו והתמזגו, ויצרו מורשת ייחודית ומגוונת שממשיכה להדהד במוזיקה הקלאסית כיום. המסע של התופים הקלאסיים מהמזרח התיכון לאירופה מציג את הקשר ההדדי של תרבויות מוזיקליות ואת ההשפעה המתמשכת של שורשים היסטוריים על ביטויים אמנותיים עכשוויים.
מקור ערכת התופים במוזיקה האמריקאית
שורשיה של ערכת התופים מקורם בכלי נגינה קלאסיים אירופאים, ומשפיעים על יצירת ההרכב בן חמישה הנגנים המהווה תפקיד מרכזי בעיצוב מוזיקת הג'אז והרוק האמריקאית. המוזיקה הפופולרית של היום חייבת את תופי הבעיטה והתופים הקונטרבס שלה לעמיתיהם הקלאסיים, במיוחד לתופי הבס הקלאסיים.
תופי מלכודת, המועסקים באופן נרחב בז'אנרים של רוק, פופ וג'אז, מוצאים את מקורם בתופי הצד של להקות צועדות. אבולוציה זו מדגישה את ההשפעה וההסתגלות הבין-תרבותית שהגדירה את ערכת התופים, ומציגה את מסעה מהשורשים הקלאסיים ועד להפיכתו לאבן יסוד בז'אנרים שונים של מוזיקה עכשווית.
הולדת ערכת התופים העכשווית
ערכת התופים המודרנית בת חמישה חלקים, כפי שאנו מכירים אותה כיום, שורשיה בניו אורלינס של תחילת המאה העשרים. מתופפים, במיוחד וורן "בייבי" דודס, מילאו תפקיד מרכזי בעיצוב האבולוציה הזו על ידי התאמת כלים קלאסיים ליצירת מערכת תופים רב-תכליתית. בין השינויים הללו הייתה השינוי של תוף הבס.
כפי שנוגן באופן מסורתי עם פטישים כף יד במוזיקה קלאסית, דודס ואחרים הדמיינו אותו מחדש למוזיקה פופולרית, כשהם ממקמים אותו על הרצפה ומשתמשים בפדל תוף בס. החדשנות של דוושת הרגל מיוחסת ויליאם פ. לודוויג, מייסד לודוויג דראם. תרומתו החלוצית השפיעה באופן משמעותי על פיתוח ערכת התופים המודרנית, וסימנה רגע טרנספורמטיבי בהיסטוריה של כלי הקשה.
השאירו תגובה